|
|
|
|
|
|
|
אכול ושאטו
מתארחים בטירה בדרום צרפת, יוצאים לטיולים, עושים קניות בשווקים וחוזרים לסדנת
בישול-גורמה בהדרכת שף ישראלי.הכינו את הסינרים – רונית סבירסקי
(פורסם במוסף מסלול של ידיעות אחרונות 3.7.06 בעמוד הראשי)
אוכלים עולם
בוער לכם להכין "ביצת שליו עלומה על מצע חציל וכמהין עם גבינת כיפת הנזיר"?
קחו שף וסעו למסע קולינארי בצרפת. עוד מעט יקראו לזה טרנד // רונית סבירסקי, דורדון
יש אזורים בעולם שכדי ליהנות מהם חייבים ליהנות מאוכל, ויש אזורים שכדי לחוות
אותם באמת חייבים להבין באוכל באמת. אז אם יצא לכם לשבת במסעדה צרפתית כפרית
מול תפריט שאתם מבינים בקושי, וחשבתם לעצמכם "אם רק היה כאן מישהו שיכוון אותנו
למנות הטובות", אז אולי לטיול הבא תצטיידו בשף פרטי במזוודה.וזה בכלל לא דמיוני.
לחיבור הקולינארי והתיירותי אחראי השף הישראלי שלום שטרית, שיצר מסעות
שמשלבים טיולים, ארוחות גורמה וסדנאות בישול.
כך צמח לו מועדון פתוח של מטיילים שאוהבים לבשל או לאכול
וכאלו שעושים את שני הדברים בחדווה.
השף שטרית דואג לכול הסידורים, הטיסות, המלון, ההסעות והזמנת המסעדות,
ובעצמו גם מנחה את סדנאות הבישול.
סדר היום נחלק בדרך כלל לשניים. מטיילים באתרים קולינאריים, גיאוגרפים או היסטוריים,
ובחלק השני מבשלים את המנות שיהפכו בסיום הסדנא לארוחת גורמה מלאה.
הארוחות מבוססות על מרכיבים שגדלים בחבל הארץ שבו מבקרים, ובהתאם לכך משיגים
את הדיוק שבביצוע המתכונים המקומיים.
בין אזורי המסע האפשריים: טוסקנה על יקביה, מחלבותיה ומסעדותיה,
קפריסין הכפרית, וקרואטיה המשלבת מטבח איטלקי, בלקני ואוסטרו-הונגרי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
מגורים בטירה עתיקה
אזור דורדון (Dordogne) בצרפת מתאים למטיילים שמחפשים שילוב של אתרים היסטוריים
(וגם פרה-היסטוריים) ואוכל צרפתי משובח. אזור זה ידוע בפואהגרה (כבד אווז),
בפטריות כמהין, בשמן אגוזים, שמן כמהין וזעפרן. את פטריות הכמהין מלקטים בעונת החורף
מתחת לעצי האלונים בעזרת כלבי גישוש וחזירים. כל גרם של כמהין שווה זהב,
וכמה גרגירים מהם מעניקים לתבשילים טעם עשיר עם ניחוח פטרייתי מופלא.
כל יום במהלך שבוע הטיול מוקדש בחלקו לטיולים באתרים הידועים של חבל פריגור
(Perigord) ובמחצית השנייה של היום 4-5 שעות של סדנאות בישול.
בסוף גם אוכלים את הסעודה, שכולה מלאכת כפיים של אנשי הקבוצה.
המחוז הכפרי בדרום-מערב צרפת מאופיין באזורים חקלאיים נרחבים וצוקים של סלעי גיר לבנים.
כפרים עתיקים מאבן צהבהבה תלויים על המדרונות, מבצרים וצריכים צופים מן הפסגות
אל הנהרות הזורמים בשצף קצף, ובין כל אלה זרועים שווקים תוססים ודוכנים עמוסים בפירות,
גבינות וכבדי אווז.
בימי הביניים שימש אזור עמק דורדון גבול שחצץ בין אנגליה לצרפת, וכחלק ממערך ההגנה
נבנו לאורכו ערים מבוצרות וטירות בצורות במיקומים אסטרטגים.
כמה מן הארמונות שוקמו ושוחזרו. בחלקם מצויים מוזיאונים והיתר מציגים את צורת החיים
מהמאות ה-12 וה-13. קבוצות המטיילים-מבשלים מתגוררות בטירה עתיקה שנקראת
שאטו דה לה ויטרול (CHATEAU DE LA VITROLLE) שדרת עצים ארוכה וצרה חושפת
באופק את צריחי הטירה, כשמסביב מטעים של תפוחים שפורחים בוורוד לבן.
יש בה לובי מעוצב בהתאם לאופייה, עם ריהוט עתיק וחדרים שמתאימים למשפחות ולזוגות,
וכן סוויטות וחדרי סטודיו שמשקיפים אל ההרים והנהר הזורם באופק. |
|
|
|
|
|
|
 |
 |
|
|
|
|
|
|
אבירי השולחן העמוס
בערב הראשון מוגשת ארוחה מעשה ידיו של השף שטרית. הוא נוהג להגיע כמה ימים
לפני האורחים לארגן את המקום, לקנות מצרכים ולהכין קבלת פנים גורמה.
שני שולחנות אבירים ערוכים עם נרות דולקים,שמסביב אח לבנים נושאת כרכוב מלכותי,
נברשות משתלשלות מן התקרה, ויטרינות עץ עתיקות, ציורי שמן בני מאות שנים על הקירות,
כסאות עץ בריפוד גובלן וחלונות מלבניים שמשקיפים אל הגן והמטעים.
המנות יוצצאות מהמטבח בזו אחר זו על ידיד השף וצוות עוזריו: פטה כבד אווז על
טוסטונים עם ריבת סלרי, משולש פילו עם גבינה וליקר אגוזים, מרק בצל מוקרם,
ומנה עיקרית של בשר קדירה על מצע כבד אווז וקורקבנים עם קוסקוס.
לקינוח – קרם ברולה מנוקד בצימוקים.
מידי בוקר ממתינה למשכימים ארוחה ביתית של השף וצוות עוזריו, שמתבססת על פיוז'ן
ישראלי-צרפתי: חביתת תרד, סלט קצוץ דק, בגטים, קרואסונים ומיץ תפוזים סחוט.
אחרי יום סיור חוזרים אל הטירה ומתייצבים בחדר האוכל, המואר הפעם באור יום.
לובשים את הסינר, פותחים את ספר המתכונים ומקבלים הנחיות.
|
|
|
|
|
|
|
מנת פתיח קטנה מוגשת בכף מרק סינית זוכה לכותרת "ביצת שליו עלומה על מצע חציל
וכמהין עם גבינת כיפת הנזיר". כאורך שמה כך גם ההשקעה במנה, שנאכלת בביס אחד.
ביצי השליו הקטנות נשברות אל תוך המים הרותחים בזו אחר זו בעוד החצילים נאפים בתנור.
רק כשהם אפויים היטב מתחיל תהליך הכנת הממרח.
זוגות אחרים עובדים בו-בזמן על פלאן כבד ברווז וקרם עדשים, מרק חצילים עם כמהין
לבנות בתוספת גבינת סנט מור וחזה ברווז עם צנון ופירה סלק.
אלה שאחראים על המתוקים מקפיצים במחבת דובדבנים ומכינים גלידת שוקולד
עם טוויל ורוטב פירות יער.
|
 |
|
|
|
|
|
|
התכונה מסביב מזכירה מטבח של מסעדת יוקרה: כולם נחפזים מן הכיור אל הכיריים,
חותכים, קוצצים, מטגנים ומרתיחים, ולא מפסיקים לשאול שאלות ולהציץ לסיר השכן.
כשהערב יורד משתררת במטבח ובאולם הגדול דממה של שקט שאחרי הסערה.
כל המנות מחכות להצגה הגדולה והקבוצה נחפזת למקלחת זריזה לפני הארוחה.
לבושים, מצוחצחים ומבושמים, מתיישבים לשולחן הערוך.
כל צוות ניגש להכנה הסופית של המנה שלו ובכוסות נמזג יין בשפע.
המנות מוגשות לכול חברי הקבוצה, וזה הזמן לטעום, לצקצק, להמהם, להחליף חוויות
וגם למחוא כפיים. הטקס הזה חוזר על עצמו בכול מנה, עד שקורסים מעייפות ומיין.
התפריט משתנה כל יום והופך מורכב ומאתגר. לומדים להכין קוקי סאן ז'אק, ארטישוק ממולא
בירקות מוקפצים, ביסק סרטנים וגולת הכותרת של היום האחרון – מרק בויאבז. |
|
|
|
|
|
|
 |
 |
|
|
|
|
|
|
עמוק באדמה
את החוויה הקולינארית משלימים הסיורים. באזור דורדון נמצא הריכוז הגדול ביותר בעולם
של מערות פרה-היסטוריות, וכך זכה האזור לכינוי "ארץ האדם".
העיירה לז'יז'י היא "בירת הפרה-היסטוריה", בשל האתרים והמערות מתקופת האדם הקדמון
שהתגלו בסביבותיה: שלדים, כלי עבודה, תבליטים וציורי קיר בני 12 אלף עד 30 אלף שנה.
|
|
|
|
|
|
|
הבתים משתלבים כאן בצבע הסלע ונראים כאילו צמחו בתוכו – בית מעל בית
ממפלס הכביש עד לראש המצוק. שביל הליכה רגלי מכוון את המטיילים אל "המוזיאון הלאומי
לפרה-היסטוריה", הממוקם בראש הצוק מעל מרפסת הצופה אל הנוף והנהר הזורם למרגלותיה.
פסל האדם הקדמון הוצב ליד גדר המרפסת והוא נראה למרחוק כסמלה של העיירה.
שטרית מעדיף לקחת את הקבוצה למערה האותנטית האחרונה שעדיין פתוחה לציבור
ועל פי השמועות תיסגר בקרוב.
|
 |
|
|
|
|
|
|
אל מערת פון דה גום (Fone-De-Gaume) נכנסים בקבוצות קטנות של 12 אנשים
בלוויית מדריך צרפתי. ציורי ביזונים וסוסים בני עשרות אלפי שנים מוטבעים על הקירות והתקרה.
פוסעים במחילות צרות וחשוכות בבטן האדמה ובוחנים את הציורים לאור פנס.
אתרי תיירות מעניינים הוקמו סביב נושא האדם הקדמון, ביניהם פארק היסטורי לכל המשפחה
שמשחזר את חייו. ממוחה לכלי צור מדגים את שיטת קבלת הניצוץ על ידי מכה באבן
ברזל מינרלית על אבן צור. אתר רוק סן-כריסטוף הוא כפר מגורים שנחצב בטוך הסלע על צלעו
של מצוק תלול שבו בנו אנשי המערות בתי מסתור מפני חיות טרף ואויבים.
האתר היה מיושב מהתקופה הפרה-היסטורית עד המאה ה-16 וקיים בו שחזור של חיי התושבים
בימי הביניים. בעיר העתיקה סרלה מגדל כנסיה ששרד מן המאה ה-12
בתים מהמאות ה-16 וה-17 בתי קפה קטנים ושוק של שבת בבוקר מהיפים בצרפת,
שמציע שפע פירות יער, פואה-גרה בצנצנות, בקופסא ובתבניות חרס, דוחני גבינות ופירות ים.
שוק נוסף שמציע מעדנים ומוצרים מקומיים נמצא בבירת המחוז פריגור.
בכול יום בשעות הצהריים בוחר השף שטרית באתר טבע יפה כדי לערוך בו פיקניק.
מסלולים נוספים עוברים בעיירה דום (Domme) הבצורה, הממוקמת על צוק נישא עם נוף
מרהיב אל הנהר. שאטו דה מונבאזייאק הוא ארמון מהמאה ה- 16 בעל מגדלים עגולים המשקיף
אל כרמי הענבים מהם עושים יין מתקתק.
עיירות נוספות שמהוות מוקד תיירותי הן לה-רוק-גאג'אק, שממנה צופים אל אחד הנופים
המרהיבים ביותר בדורדון, ורוקאמאדור המבוצרת, שצומחת מתוך הסלע הגירי כאילו היתה
תלויה באוויר. במרכז העיירה כנסיה מרשימה, רחובות קטנים ומדרגות אבן שמטפסות
במעלה ההר. ולא הזכרנו את אחוזת Biron, מצודת בינאק וקזנאק, מצודת קסטלנו ששוקמה
והפכה למוזיאון צבאי, ואת העיירה סן-סירלפופי, שהשתמרה במלוא יופיה והפכה לעיירת אמנים.
במהלך הטיול משלב השף שטרית ארוחות במסעדות מקומיות שמציעות מנות מסורתיות.
הערב האחרון מוקדש למסעדה פריגורית טיפוסית ובה מסכמים את הטיול ומקבלים תעודות. |
|
|
|
|
|
|
