לא בכל יום מזדמן לי להפגיש את שתי אהבותיי: יין ואוכל. הזדמנות כזו ניתנה לי באחד מימי חמישי של תחילת ספטמבר 2004, עת הגעתי, כחבר מועדון הלקוחות של יקבי רמת הגולן, לאירוע "מבשלים ואוכלים עם השף שטרית שלום" שנערך בביתם של רבקה ומשה ובר, זוג חובבי יין נלהבים, חברי מועדון "בציר טוב" בעצמם, אשר הואילו באדיבותם לארח את האירוע בביתם.

 

אני מניח שרבים יסכימו איתי שמועדון הלקוחות "בציר טוב" של יקבי רמת הגולן הוא מועדון לקוחות לדוגמא. זה מתחיל במיקי שני, "האמא" של חברי המועדון שמכירה כל חבר ונותנת לו יחס אישי, וזה בא לידי ביטוי באירועים האטרקטיביים של המועדון שבהם אתה מקבל עולם ומלואו, פוגש את האנשים הגדולים של היקב, כמו ויקטור היינן או שלום בלייר המנכ"ל, והם מדברים אתך בגובה העיניים ונותנים לך את ההרגשה שאתה הלקוח החשוב של היקב.

 

שלום שטרית הוא שף פרטי שסגנון עבודתו הוא שיתוף הלקוח וחבריו בהכנת הארוחה. בכל פעם שאני צופה בשלום כיצד הוא מנצח על חבורת הקולפים, חותכים, קוצצים, מבשלים וכו' אני נזכר בשיעורי הבישול שחוויתי בילדותי עם המדריך של הצופים... הייתה לי הזדמנות לחוות זאת שוב בסוף הקיץ הקודם עת הצטרפנו, אשתי ואנכי, לשבוע של סדנאות בישול עם שלום באחוזה ציורית בטוסקנה. אנשים ממש רבו על הזכות לעבוד במטבח.

 

החיבור בין שלום שטרית לבין מועדון הלקוחות של יקבי רמת הגולן הוליד אירוע מיוחד במינו. כעשרה איש נענו להצעה להגיע כבר בשעות הצהריים לבית משפחת ובר ולהשתתף בהכנת הארוחה. סלון הבית הפך למטבח ענק. הם קילפו וחתכו, קצצו וטחנו, חלטו ובישלו - וממעשה ידיהם נהנינו אנו, כארבעים אורחים בשעות הערב על גג ביתם של משפחת ובר.

 

את הערב פתח מוקי וינשטוק, מנהל מחלקת ההדרכה של יקבי רמת הגולן בדברו על החשיבות שרואה היקב בחברי מועדון הלקוחות כשגרירים להטמעת תרבות היין בחברה הישראלית. אחריו דיבר שלום שטרית שהציג את עצמו וסיפר על עיסוקו. לכוסות נמזג באותה שעה הגווירצטרמינר 2003. יין חצי יבש זה, בעל הניחוח הפירותי וטעמי הליצ'י היווה ליווי מצוין למנה שהוגשה לנו כפתיח: קרם פול ירוק ורוטב כבד אווז אשר קושטו בשבבי תפוח עץ וגבעולי עירית ירוקה.

 

ירדן סוביניון בלאן 2003 ליווה את המנה הבאה: ברמונדי ועגבניות חלוטות על מצע ספגטי זוקיני בגספצ'יו עגבניות. הברמונדי הוא דג שמוצאו מאוסטרליה, בשרו נחשב לטעים במיוחד ומגדלים אותו בבריכות מים מליחים בנגב. את הדג הזה, מקצצים ומקפיצים בחמאה למצב חצי נא. מניחים את חתיכות הדג על מצע של סרטי קישוא שאף הם הוקפצו בחמאה ותבלינים ומלמעלה מניחים כיפת עגבנייה חלוטה ומקולפת. כל המגדל הזה מונח בקערה עמוקה מוקף בגספצ'יו טעים. מנה משגעת. לגבי היין, זוהי לי הפעם הראשונה שאני טועם את הסוביניון בלאן של ירדן, שהיה בסדר, אך לא ארומטי במידה מספקת, לטעמי.

 

רביולי שרימפס ואספרגוס עם חמאת כמהין בדף אורז על מצע מלון הוגש לנו עם קצרין שרדונה 2002. לוקחים דף אורז ומשרים אותו במים עד שנהיה שקוף. למילוי מכינים שרימפס קצוץ ומוקפץ, אספרגוס חלוט, מיונז, אנשובי ומלפפון. סוגרים את הכיסון ומאדים כמה דקות כמו דים סאם. מגישים על קוביות מלון שהושרו בהייטס וויין. מנה טעימה להפליא ומשתלבת היטב עם השרדונה. את הקצרין שרדונה 2002 שתיתי כבר כמה פעמים מאז השקתו ובכל פעם הוא נראה לי שונה. ייתכן שזה קשור לטמפרטורת ההגשה, או למנה המלווה אותו. הפעם הוא הוגש לא מקורר מספיק לטעמי, דבר שגרם לו להיראות פחות מינרלי ויותר עצי-חמאתי מכפי שהוא באמת.

 

המנה הבאה הייתה קרפצ'יו פילה איילים עם סלט סלרי, שזיפים ובצלי שאלוט. את בשר האיילים משיג שלום מחוות האייל האדום בבנימינה. אלו איילים שמקורם באוסטרליה ותנאי הגידול שלהם בארץ מבטיחים בשר רך ועדין יחסית לבשר צייד. צבע הבשר אדום מהרגיל כי הוא עשיר בברזל. אל הקרפצ'יו התלווה סלט משגע עשוי משזיפים חמצמצים, מנגו, גבעולי סלרי, כוסברה, מלפפון ועלי סלרי קצוצים דק. מתבלים בשמן סומסום ומקבלים סלט - סוף הדרך. עם המנה הזו הגיע היין האדום היחיד ששתינו כל הערב ובשפע: ירדן קברנה סוביניון 2001. גם את היין הזה טעמתי כמה פעמים ובכל פעם נהניתי ממנו באופן שונה. הפעם הוא היה בעל המאפיינים המוכרים של יין צעיר ועפיץ. על אף הכל זהו יין עשיר ומרוכז מאוד. בדקתי ומצאתי בפרסום של יקבי רמת הגולן שבמאי 2001 ירד גשם כבד שגרם מאוחר יותר לירידה של 20% ביבול. ייתכן שזו הסיבה שהירדן 2001 הוא כהה ומרוכז באופן יוצר דופן. אני, באופן אישי, צופה ליין זה קריירה הדומה לירדן 97 לכשיתבגר. ימים יגידו.

 

בין לבין, קיבלנו סורבה אננס ועגבניות עם שמן זית ומלח אוקיאנוס. סורבה משוגע שרק אצל שלום שטרית אפשר למצוא: עם שמן זית ומלח. אבל מה, טעים ומרענן.

 

המנה העיקרית הגיעה והיא בשר איילים מבושל ביין אדום בקדירה על מצע עדשים וקוסקוס עם בצלי שאלוט קונפי ובצל חלוט. בשר האיילים בושל בירדן ק.ס. 2001 עם ריבת דומדמניות. העדשים בושלו גם הם באותו יין עם בצל, עגבניות ועצמות. הבצלים נחלטו עד להיותם שקופים. המנה הוגשה במגדל של עדשים, קוסקוס ולמעלה הבשר. גם עם המנה הזו שתינו את הירדן קברנה 2001. שילוב מעולה.

 

הגיעה העת לסיים את הערב. מיקי שני העניקה שי בשם יקבי רמת הגולן לבני הזוג ובר ולשלום שטרית. ואנו קיבלנו לקינוח מנה מדהימה שהכילה את המטעמים הבאים:

 

מוס וניל במעטפת גזר בלימון גראס על מצע מנגו (נרתיק עשוי מסרטי גזר שבושלו במי סוכר ולמון גראס, ממולא במוס וניל). תאנה חלוטה ביין על קרם מסקרפונה (חולטים תאנה ביין ירדן מוסקט כעשרים דקות בתנור ומקררים).פירה חצילים ושוקולד חם בפילו (פירה מחציל בלאדי עם סילאן ומייפל שעליו מונח כיסון פילו ממולא שוקולד. כשנוגעים בכיסון הוא נשבר והשוקולד ניגר על פירה החצילים. אם לא היו מספרים לי לא הייתי מאמין שזה פירה מחציל...) סורבה פסיפלורה.

 

תם עוד ערב מהנה של מועדון הלקוחות "בציר טוב". תודה למיקי שני ה"אמא" של המועדון. תודה לווברים שעבדו עוד יומיים אחר כך לנקות את הבלגן ותודה לשלום שטרית השף 'הנודד'. להתראות באירוע הבא.