כך ראתה דורית הכלה את ההרפתקאה מתחילתה:
חתונה בדורדון 1.10.09
כשרק התחלנו לגלגל את הרעיון של נסיעה לקורס בישול משולב עם ערב של חתונה לא ידעתי איך זה יתבצע בפועל.
יניב אמר לי שזה הערב שלי, שיש לי הזדמנות להגשים את כל הפנטזיות שאי פעם חלמתי עליהן.
ידעתי שזה לא פשוט לתכנן אירוע בשלט רחוק, במקום שאף פעם לא הייתי או ראיתי. אומנם ראיתי תמונות אבל זה לא ממש מראה איך המקום נראה באמת.
למרות כל החששות, הרעיון קרן לי, היה נראה לי כמו רעיון של חוויה יוצאת מגדר הרגיל, ידעתי שלא משנה מה יהיה ואיך יהיה, זו בטוח תהיה חוויה מיוחדת שאין כמוה.
גם הייתה לי תחושה שהמשפחות שלנו יזרמו עם הרעיון, ידעתי שהחוויה תהיה מדהימה ובונה לכל משפחה בפני עצמה ולשתי המשפחות יחד.
ידעתי שאני צריכה להתרכז במה שיש לי עליו שליטה ובמה שבאמת מסמל בעיני חתונה: השמלה שחלמתי שתהיה לי, טבעת שאבחר והמילים שאכתוב ואקריא באירוע. כל שאר הדברים היו פחות חשובים לי בשלב הראשון והחלטתי שאני סומכת על כך שהכול יסתדר, הרי זה הולך להיות במקום כל כך קסום, אז מה כבר יכול להיות להשתבש?
בתוך תוכי גם הרגשתי שיש לי על מי לסמוך. בשלב השני כשהתחלתי לחשוב איך בעצם הייתי רוצה שהארוע ייראה, היה לי ברור שאני רוצה קסם עד הסוף, שהערב יהיה מעוצב בלבן וילווה בהרבה אור של נרות. שלום ואידה זרמו איתי, רצו לחנויות בפריגור, צילמו תמונות, הראו לי איזה קישוטים ניתן להשיג שם, וככה התחלנו לעצב את המקום והאירוע כולו.
בארוע מהסוג הזה צריך להרגיש שעובדים עם אנשים יצירתיים, מאלתרים, אנשים זורמים שיידעו לפתור בעיות במקום, אנשים שיש כימיה איתם, וזה מה שאני הרגשתי. הרגשתי בנוח להציק, לשאול את אותן שאלות כמה פעמים, רק כדי לוודא שהכל סגור ויהיה כמו שדימיינתי. בכל פעם אידה הרגיעה אותי מחדש ונתנה לי להרגיש שיש לי על מי לסמוך.
הגעתי עם שמלת הכלה שלי מהארץ, לא היה פשוט להיסחב איתה במטוס, בדיוטי פרי, אבל היה בהחלט שווה לא לוותר עליה בגלל הלוגיסטיקה של הנסיעה. אחרי הכל, חתונה יש רק פעם בחיים (טפו, טפו, טפו).
כשהגענו לטירה, מייד יצאנו למרחבי הדשא העצומים שיש שם. מזג האויר היה שמשי ונעים ביותר.
צעדנו בדשא לכיוון הנהר ופתאום התעופפו סביבנו פרפרים במין חגיגה כזו, ואז הבנתי שיש חגיגה באויר, והיא לא רק בלב שלי. כל הטבע חגג איתי את החוויה.
ערב החתונה היה מאד מרגש. התחיל במסיבת קוקטייל בדשא והמשיך בארוחת ערב מפוארת באולם.
כשכולם כבר היו נוכחים בדשא, פתחתי את דלת הטירה כדי לרדת במדרגות.
הרגע היה מאד מרגש, פתאום הבנתי שאני כלה וכולם מסתכלים עלי.
טל, האחיינית שלי, קיבלה את תפקיד השושבינה, פיזרה פרחים על המדרגות ועשתה זאת בצורה מדהימה. לצידי ירדו האחיינים הבנים. משני צידי המדרגות היו נרות ובלונים אדומים בצורת לבבות. הפלאשים הגיעו מכל כיוון והחיוך לא ירד לי מהפנים. מרוב התרגשות לא יכולתי לטעום משום מנה שהוגשה בקוקטייל, אם כי שמעתי שהן היו מעולות.
לאחר המסיבה הקטנה המשכנו לארוחת ערב באולם לא רחוק מהטירה.
בשביל שהוביל לאולם דלקו לפידים, שעשו וואוו גדול לכל היושבים באוטובוס.
לבקשתי, באולם דלקו הרבה נרות והיה אור קסום. המקום עוצב בצבעים של לבן בעיקר, אדום וירוק.
באולם ערכנו טקס קטן ואינטימי בו נאמרו דברים מרגשים:
אבא של יניב פתח את הטקס
אני הקראתי את מה שכתבתי, בעודי מתרגשת, לוקחת הפסקות של נשימות וממשיכה.
יניב ענד לי את הטבעת, רגע שהיה מאד מרגש עבור כל הנוכחים.
חוה, אמא של יניב, חתמה את הטקס בהקריאה את מה שכתבה.
ארוחת הערב היתה כיד המלך, המנות זרמו בלי סוף, לכל מנה הותאם יין. רקדנו לצלילי נגני הג'אז שהוזמנו לארוע. לילדים היתה פינה משלהם עם ספות, טלוויזיה ו DVD, הם יכלו לישון ו/או לראות סרטים. ידעתי שאם הילדים יהיו מרוצים וייהנו, גם ההורים ייהנו.
ההשקעה של שלום ואידה הייתה עצומה, הם יזמו והוסיפו באירוע גם קישוטים ודברים שלא דיברנו עליהם או שלא ביקשתי, וזה פשוט יצא מקסים.
שבוע הבישול היה שבוע של עשייה, טיולים ונופים מדהימים. לכל מקום שהלכנו תמיד היה לנו ירוק בעיניים את הדורדון ראינו מכל מקום באזור. מנקודת המבט שלי השבוע הזה היה בעיקר שבוע של משפחה. הבילוי עם המשפחות יחד, הזרימה ביניהן והאינטראקציה המדהימה שהייתה נתנה תחושה כל כך טובה לגבי ההחלטה לעשות את החתונה בדרום צרפת, מקום רחוק מהמציאות היומיומית. מקום שאיפשר ניתוק מהסביבה, מהחברים, מהעבודה והתרכזות בטיול משפחתי, חוויה שבונה ומעצימה את הקשרים.
אין לי ספק שההחלטה לעשות חתונה בקונספט של טיול משולב עם קורס בישול, שנמשך שבוע שלם הייתה החלטה מצוינת.
אירוע חתונה שנמשך שבוע שלם מאפשר יותר חוויות, יותר תחושות, מייצר יותר הזדמנויות לאנשים להכיר את עצמם בסיטואציות שונות ולהיפתח לאנשים אחרים ולמשפחה אחרת שמביאה איתה הרגלים ואנרגיות אחרות.
זהו, עכשיו בתחושה אני "אישה נשואה" וכל מה שנשאר הוא ללמוד לעצב את החיים המשותפים בצורה שתתאים לשנינו, ותענה לצרכים של שנינו, בדיוק כמו עיצוב של קורס בישול משולב עם חתונה.
|
.JPG)
